..." האימה האיבה קולות המלחמה
ושנאת אחים שבכל יום גוברת
עורי עור עורי עור
מולדת אהובה ,כי אנחנו
עייפים מאד,זקוקים למנוחה."
(א. גפן)
פעם מזמן כשנמאס למנהל הקרקס הגדול מהיצורים שברא, הוא הביא את המבול הגדול, אחר כך הובטח ״ לעולם לא עוד״ היתה גם קשת לעדות. היום הגענו לאותה נקודה, ושום סימן שניתן לנו לא הובן. הגירסה העכשווית למבול היא מיס קורונה.
שהיא לגמרי ה-MRI של חיינו.
מציצה עד תום בכל חולי, גידול ממאיר בנשמתנו וסטיה בחיינו. מציגה ומגלה לנו את היכולות שלא ידענו עליהם, ואת הבאגים שידענו, התעלמנו, והמשכנו הלאה.
הקורונה באה להוריד את הקטרקט מהעיניים הפנימיות והלאומיות!
זו התקופה שכבר לא יכולה להחזיק את הרגשות הלאומיים ששתקו, והם צורחים בכל קליפ שמופץ ברשתות. כפי הנראה שאנו זקוקים לאויב מבחוץ שמאחד אותנו מבפנים.
כי כשיש קצת שקט, הבפנים הופך לאויב.
הבידוד זו לא התשובה
כי הבדידות היא הסיבה.
זו התקופה שהזוגיות גילתה את פניה האמיתיים. כעת שרבים עובדים מהבית, ואין ״בריחה חוקית״ לעבודה, אנו מגלים את היכולת להיות 24/7,
או שלא.
כי מי שהיה לו רע בבית, הקורונה הסלימה והעירה.
ומי שהיה לו טוב הקורונה העצימה.
זו הזדמנות להביט לאמת בעיניים.
לראות את האמת פירושו לראות את איזורי המצוקה, חולשות, ללא נקודות חן וללא כיסוי.
ככה !
עירום עם כל הפגמים.
דוגמא?
האם אני:
חזק, חלש, עקשן, וותרן, נכנע, נלחם, מתעקש, מתעייף, משיג, סבלן, קצר רוח , יצירתי, מעודד, מוביל, מובל, פסיבי, אקטיבי, רע, טוב, יפה, מכוער, נדיב, קמצן, אגוצנטרי, מאורגן, מבולבל,
תומך, נתמך, מכביד, מקל, אותנטי, מזייף, גלוי, מסתתר, אופטימי, פסימי.
כי נגמרו עלי תאנה.
אין איפה להתחבא!
ועדיף עכשיו לנקות עד תום את האורוות עם הגללים של חיינו.
וכמו בבית הספר של החיים, לא עוברים שלב עם ציון שלילי.
כל יום מסמנים בפנינו על המרקע( לוח) את הציון שלנו.
ואנו כבר לא הקבצה א.
הסטארט אפ ניישן, כאבותינו -
קשי עורף אנו,
וגם נשאר בנו בדנא ״הבה נתחכמה לו״.
השעור?
״כל ישראל ערבים זה לזה״
וכשלא ערבים , אזי העונש הוא קולקטיבי. גם אם הקפדת,
כי זה חוק המערכת.
כשחלק אחד במערכת חולה כל המערכת חולה.
כשהגלגל מפוצץ כל המכונית מושבתת למרות המנוע המשובח.
כשהזרת שבורה כל היד כל הגוף דואב.
וכמה כוחות נפש צריך כדי לא להסדק ולהתפרק, מרכבת ההרים הרגשית שמטרטרת אותנו.
ונתנו לנו מועד א ( סגר א)
ומועד ב ( סגר ב)
ועוד לא ניקינו את האורוות עד תום.
תמיד פונים אלי בבקשה לערכות השרדות, או כלי התמודדות.
ארגז כלים אני אומרת, הנה:
- להשתמש בכלים שהוציאו אותנו מהמשברים הקודמים , והיו לנו!
- יש דברים שלא ניתן לשנות, שנו את הגישה אליהם- הדרך לפתע נפתחת.
- לבחור בחמלה ולא במלחמה.
- לקחת יום ביומו.
- לא לעשות תוכניות - הן מקור לאכזבה.
- ללכת המון, ולשתות המון יותר.
- להתארגן על הרגלי אכילה מייטיבים
כי לכולנו יש ת ש מ י נ י ם !!!
- להיות בקשר עם האנשים ממלאי האנרגיה, לא זוללי האנרגיה.
- חדשות? - פעם ביום בקצרה.
- לדבר עם חברים בכל צורה.מחקר של 75 שנים קבע כי מערכת תמיכה חברתית גורמת לאריכות ואיכות חיים.
- צאו לאויר לאור ולחום - לנשום!
- לטפח את העציצים או הגינה- ירוק זה טוב לנשמה.
- לשתול עשבי תיבול ולהשתמש לתה ריחני ומרגיע.
- שניה לפני הפיצוץ לעשות סיבוב, לעזוב את ה״זירה״.
- לוותר על נוקשות !
- להיות גמישים עד כדי שפאגאט, החוקים של פעם לא תופסים היום.
- דייט עם עצמי - למצוא מקום וזמן לפרטיות כל יום.
- לעשות נשימות ( ללמוד ביוטיוב).
- לדבר לספר לכתוב מה עובר עלי.
- מוסיקה , והמון!
- משפחה - לשמור על קשר , בסוף היום , בסוף המסלול , זה מה שיש , למרות.
- לשכוח רע , לזכור רק טוב.
- לעשות דבר אחד חדש כל יום!
זה שובר את התבניות הכולאות.
- א פ ש ר ו לדברים לגעת בכם, להכנס אליכם, שחררו את הטייס האוטומטי של ההתנגדות.
- וותרו על ההמנעות, היו שחקנים בחייכם , לא צופים!!!!!!!!
- להאמין! - זה יעבור. לתקופה הזו יש התחלה ויש גם סוף , גם אם זה נראה רחוק .
- לדמיין - כמו בילדותנו , לבהות !
לדמיין איך יהיו הימים שאחרי.
לאן ניסע, נלך, נראה, נפגוש, נאכל, נצחק, נתפלל, נאהב.
- לנסוע במכונית ולדבר בקול רם אל עצמך , ברמזור יחשבו שאתה מדבר בטלפון.
- ללכת קצת לאיבוד בסדרות - אסקפיזם זה דווקא טוב.
- אמצו מישהו שקשה לו יותר מכם - פרופורציות מיישרות לנו את עמוד השדרה הרגשי.
- בוא נשמור על עצמנו כמו שאנו שומרים על ילדנו.
- וחשוב חשוב תמיד לזכור את ארבעת האלפים:
אור
אהבה
אויר
אוכל
באיזה סדר שתבחרו, רק אל תברחו.
אהה ועוד משהו, בוא נלמד מהשפירית, המתמרנת באצילות מעל מקוי מים שלא תמיד חיים, ויודעת שהתמונה הגדולה לא תמיד זמינה לנו, והחיים הם דינמיים, זורמים, ובעיקר יכולים להיות עם שיפור,
שזה שורש השם שפירית ,
ש.פ.ר
אז בואו נשתפר ולא נתפשר,
ימים טובים בדרך
בארץ הלמרות.