02.
זוגיות מורכבת משני בני אדם. בשנים הראשונות מתקיים המעבר מהתאהבות לאהבה, המעבר מ"אני" ל“אנחנו", והמעבר מזוגיות להורות. המאמץ לתחזק חיים כלכליים מתאימים, הריקניות שבין תביעות הזוגיות הילדים והעבודה, משאיר אותנו לעיתים מרוקנים מכוחות ומתפקדים כי "צריך".
בזמנים אלו אנו מתקשים להרגיש, לשמוח, להתרגש ומוצאים עצמנו מתגעגעים למי שהיינו... תחושות אלו מביאות אותנו לתסכול, רוגז, כעס, חוסר, אונים, ופחד.
בפנייה לטיפול זוגי אין צורך בשני בני הזוג!!
ברגע שאחד מבני הזוג משנה את דפוסי התנהוגותו השני בהכרח ישתנה.
"לא טוב היות האדם לבדו..."
כבר הוכיחו מחקרים כי אדם מרבה שנים כשהינו בקשר וזוגיות על פני אדם החי בגפו. קשר טוב בין בני זוג מייצר הרגשת ביטחון, יציבות ושייכות ומהווה בסיס ונקודת המראה טובה לשאר מרכיבי חייו. בזוגיות טובה ומאוזנת מוצא האדם חברות, אמפטיה, תמיכה, הכלה, מקום לבטא עצמו ובו זמנית להיות גם "אני" וגם ”אנחנו". על מצע זה נכון להקים משפחה. אבל... גברים ונשים בנויים פיזית ורגשית באופן שונה- רואים וחווים את העולם אחרת ועל כן נוצרים מצבים של אי הבנה בתקשורת ובהתנהגות.
נשים מדברות בשפה רגשית מורחבת בעיקר עם חברות, זקוקות לעידוד, הכלה והקשבה, ופורחות במערכת שבו מרגישות ביטחון ויציבות.
גברים מדברים בשפה מעשית מתקשים בתיאורי רגשות והקשבה, וזקוקים לחיזוקים והוכחה לחוזקם ותפקודם הגברי.
ההבנה וההפנמה כי גברים ונשים שונים, תעזור במניעת חלק גדול מהקונפליקטים. תפקיד המטפל בטיפול הזוגי הוא לשמש כמגשר ומשקף את הראיה השונה של דברים אותם אנו פוגשים בחיינו בתוספת מתן ארגז כלים.