מה נשתנה?

שבכל הלילות אנו אוכלים לבד בעמידה וממהרים למקום אחר.🍷

הלילה הזה אנו יושבים עם המשפחה שלא בחרנו,

ומעל שולחן החג המעוטר ומקושט כילדה קטנה,

בהינף מבט, מתגלה המפה המשפחתית. ההיררכיה והקואליציות הסמויות והמחויכות ( כאילו).

וגם מי ילד ומי לא,

מי התחתן ומי רווק,

מי קנה דירה ומי הפסידה,

מי סיים תואר ומי ממש לא,

מי השמינה ומי רזתה,

מי יפתה ומי לא,

מי נעים ומי לא,

ותמיד יש את הדודה הזו

ששואלת את האשה בטיפולי הפוריות, מדוע עוד לא ילדה.

ואת הרווקה, מתי כבר תזכה לרקוד בחתונתה.

ואנחנו שמים לב לנעלבים הסידרתיים והמתחשבנים

שלא הגיעו, כמחאה להזמנה של ההיא איתה הם לא מדברים כבר שנים.

ולכן ... בימים של

לפני החג ישנה יציאת מצרים החוצה מהמיצרים המשפחתיים , אל חופי רודוס או בירות אירופה . כדי לא לפגוש ב-MRI המשפחתי ,

כדי לא לפגוש באיזור האי נוחות. כדי לברוח מעשרת המכות או יותר.

ואני אומרת ...

עוד לא מצאו תחליף למשפחה, ומשפחה לא בוחרים. בחירה היא לאו דווקא בחירה בין שתי אפשרויות על פי עדיפויות. בחירה היא ההחלטה להתמקד בדבר מסוים ואחד כי החלטתי כך, כמו לבחור בעבודתי, בעלי, ילדי, גופי, גילי, כל יום מחדש - לבחור בחיים כי אין שניים מהם.

ובין הברכות, היין שהכתים את המפה הלבנה, הילדים

המחפשים את האפיקומן ומתחרים ביניהם, אלה הפותחים את החגורה בחשאי , אלה שיצאו לגלות קטנה למרפסת לסיגריה,

הסבתא היושבת בשקט מביטה וחושבת לעצמה שזו הפעם האחרונה,

הקטנים שנרדמים במיטה של סבתא ומשאירים שם ריח של ילדות.

לזה אין תחליף!!!!

זה רק ארבע שעות,

של שורשים, סיפורים, תרבות משפחתית, והמשכיות ומודל לחיקוי לילדינו. כי גם אנחנו עושים בדיוק, או בדיוק הפוך למה שראינו בבית .

ואלה הם בני משפחתי,

קבוצת התמיכה שלי,

קבוצת השווים שלי,

כי זו משפחתי למרות הכל.

כי משפחה זה המקום בו מתחילים החיים

והאהבה לעולם אינה נגמרת.

ואם אנחנו כרגע לא עם משפחתינו הבילוגית, ואת מקומה תופסים חברים טובים באמצע הדרך,

זו בדיוק הנקודה בה אנחנו מבינים

שמשפחה זה מצב רגשי ❤🍷