Search
  • Judy Katzman

כתבה בידיעות אחרונות - תקועים באמצע

בני החמישים פלוס־מינוס, הלא הם בני דור הסנדוויץ', מוצאים את עצמם מתמודדים לפתע עם הורות כפולה: לילדיהם ולהוריהם המזדקנים. זה לא פשוט, והראשונה לשלם את מחיר הכפילות הטיפולית הזאת היא כמובן הזוגיות.

"דור הסנדוויץ', בהגדרה, מָחוץ בין שני אלמנטים: החיים הנורמטיביים והמחויבויות הרגילות בתחומי ההורות, הפרנסה, הזוגיות והקריירה מצד אחד, והביטויים של התבגרות ההורים מהצד השני", מסבירה הפסיכולוגית ד"ר ג'ודי כצמן, מטפלת אישית, זוגית וקבוצתית. "מחקר שערכה עיריית תל־אביב לפני כמה שנים העלה שהסיבה המרכזית להפסד ימי עבודה היא טיפול בהורים המתבגרים, ולא הטיפול בילדים כמו שנהוג לחשוב. בני החמישים פלוס־מינוס מתמודדים בעצם בד בבד עם הדאגה לילדיהם ועם הדאגה להוריהם, וההורות הכפולה הזאת היא משאבת אנרגיה תובענית מאוד. המשקל העודף הזה שהם נושאים על כתפיהם מוביל אותם לתשישות כרונית. לא כזאת שתכניס אותם למיטה, אבל בהחלט כזאת שיוצרת נזק מצטבר לאורך זמן, שלא משאירה זמן וכוח לזוגיות, לשיחות אינטימיות ולאינטימיות גופנית ומינית. בני דור הסנדוויץ' הם כמו סוללה שכל הזמן פועלת ולא יכולה להתמלא, להיטען מחדש".


התפר הפרום

השלב הזה בחיים פוגש את הנשים והגברים המתמודדים איתו כשהם ממילא בנקודה מאתגרת: הגברים נמצאים בדרך כלל בעיצומו של משבר גיל העמידה, הם מתחילים לחפש ולמצוא סימנים גופניים להזדקנותם ועסוקים בחשבון נפש נוקב ובפחד מהזמן החולף. הנשים מתמודדות עם תסמיני גיל המעבר ‑ השינויים הגופניים וההורמונליים שמובילים, בין השאר, לאובדן חשק מיני, לתנודות במצב הרוח, לדכדוך ולירידה באנרגיה.

"התפר הזה מסוכן מאוד לזוגיות ממילא", אומרת ד"ר כצמן, "וביתר שאת כשצצה פתאום התמודדות עם הורים מתבגרים שצריך לטפל בהם באופן שוטף, ללוות לבדיקות ולביקורים אצל הרופא או לסעוד כשהם מאושפזים בבתי חולים. לרוב, למרבה הצער, הנטל נופל בעיקר על בן משפחה אחד, ואם לדייק ‑ על בת משפחה אחת. וזה אומר הקפצות והתעסקות יומיומית שגורמת לגבר שאיתה לחוש מוזנח, מיותר, זה שרק מבקשים ממנו עזרה טכנית אבל לא באמת רואים. מכאן, הדרך להתרחקות ולהתרופפות הקשר הזוגי קצרה".

דור הסנדוויץ' ימצא את עצמו לא פעם נושא גם בנטל הכלכלי, שעלול להיות קרקע פורייה לחילוקי דעות ולוויכוחים זוגיים מרים. כך גם קורה בעקבות החלטה להוציא את ההורה החולה מהבית ולהעבירו לבית הילד־ההורי המטפל בו. קשה לתכנן תוכניות זוגיות: כל חופשה זוגית למילוי המצברים ולהתאווררות עלולה להתבטל או להתקצר בעקבות שינוי במצב ההורה החולה, וגם כשאין הקפצה מפתיעה, בני הזוג שמטפלים בהוריהם עלולים להיות נוכחים־נפקדים בחופשה כזאת. בראשם ובליבם הם עם הוריהם, ואינם פנויים לזמן האיכות הזוגי.

"הילדים ההוריים בני דור הסנדוויץ' נכנסים לאוברדראפט של אנרגיה, והעימותים התוך־זוגיים הם כמעט בלתי נמנעים ולבטח מעמיסים קשיים נוספים. כל החלטה משפחתית בעניין הטיפול בהורה החולה וחלוקת התפקידים בין בני המשפחה המורחבת עלולה ליצור כעס ותסכול אצל בן הזוג שחש שנותר בצד, סַפָּק שירותים ותו לא. וכשחלילה ההורה החולה נפטר ומשפחה שלמה מנסה, ללא הצלחה, למלא את החלל שנוצר בעקבות לכתו, התסכול שחש הילד ההורי המטפל בו יקרין גם על הזוגיות. התפר הפרום הזה מעלה את הסיכון שבן הזוג שחש זנוח יילך למקום אחר, למקום שבו הוא ירגיש שרואים אותו, שמעריכים אותו, שהוא חשוב ובעל נוכחות".


לקריאת המאמר המלא


20 views

© 2018 by Judy Katzman. Proudly created by Wix.com

  • Black Facebook Icon

054-483-3186