.. בפגישתנו השבועית ... הגיעה סתורה והיסטרית. ....״ את יודעת איך שנאמר: חיים ומות ביד הלשון, אז זהו שזה מדויק כתער.״ ״ מה קרה?״, שאלתי. והיא פתחה ״ האחיינית שלי, צעירונת , יפייפיה,סטודנטית לרפואה, עובדת ומחזיקה את עצמה לבד,עצמאית בעיר הגדולה, ומספיקה הכל , כמו שנאמר מושל.... הילדה התאהבה. אחותי שרואה ושומעת הכל , הרנטגן אנו קוראים לה , תפסה אותה לשיחת נשים/ אמא בת. ״הוא לא בשבילך״ אמרה לה . ״המערכת הזו לא סימטרית, בזוגיות עדיף דומה מושך דומה , ופה המערכת אסימטרית. הבחור חסר השכלה , לא רוצה לעבוד, לא רוצה ללמוד,חסר שאיפות, הגיע לעיר הגדולה...״
נשמה קצת , שתתה מהמים וטיפות מי הורדים , והוסיפה: ״אבל הילדה לא רצתה לשמוע... היא אמרה לאמה, כי אף אחד לא אהב אותה ככה מעולם. זה מדהים איך לפעמים לאנשים יש שכל ללימודים וטיפשות לחיים ... כשאחותי קמה ללכת , ביאושה אמרה לה בקול סמכותי: ״הוא צריך לצאת מחייך הוא חייב להעלם מחייך לנצח ״ והוסיפה כמו כל אמא : ״יום אחד תביני ותודי לי !״
שתיקה בחדר.
״ ומה קרה?״
והיא פתחה ... ״אז כמו שנאמר , כשהאלים רוצים לנקום בך , הם מקשיבים לתפילותיך... הוא באמת יצא מחייה לנצח אני חוזרת מהלויתו הוא נהרג בתאונת אופנוע....
שתיקה ארוכה . התאוששות . ״ועכשיו בואי נדבר על כוחה של מילה בחיינו״ ביקשה החלטית. ואני? 😳
....״את יודעת ״אמרתי, התזה שלי לתואר שני היתה על הדינמיקה בין דור ראשון ושני לשואה לאורך החיים . באחד מהראיונות שלי ראיינתי אשה זקנה מאד שסיפרה כי אי שם באירופה של מלחמת העולם השניה, נלקחה היא ואחיה הקטן לרכבת, כשהביטה בו ממרומי קומת האחות הגדולה וכובד האחריות שנפלה עליה., שמה לב כי הקטן אבד נעל אחת בצפיפות הגדולה, ביאושה נזפה בו , העליבה אותו והוסיפה כי היא בכלל מצטערת שדווקא הוא נשאר מכל המשפחה 😱...
מהמלחמה יצאה בגפה ...
הקטן נעלם ... ואז היא אמרה : ״מה שלמדתי על כוחה של מילה הוא כי עלינו למדוד את מילותינו כלפי אהובינו ובכלל, כדי שאם יהיו אלו מילותינו האחרונות בדיאלוג,לעולם לא נצטער עליהן!״
שתהיה לנו מילה טובה ....