Search
  • Judy Katzman

12.2.2018

Updated: Mar 19, 2018



......בפגישתנו השבועית..... היא פשוט נראתה עייפה מהחיים כשנכנסה . ״ טוב ״ , פתחה , ללא הקדמות , ישירה ומעשית . ״היינו חברות טובות עוד מהיסודי, גרנו בשכנות, פטפטנו בדרך לבית הספר, חלקנו את הסנדויץ׳ המושקע כעבודת מהנדס של אמה,  התכוננו יחד למבחנים,  עשינו עבודות בטבע יחד ואספנו עלים לייבוש ... אהבנו ביחד את אותם הבנים... הוציאו אותנו יחד מהכתה כשהתפוצצנו מצחוק.. בתיכון ברחנו ביחד לים, נשרפנו מאותה השמש, את הטיול הגדול תכננו ביחד, למדנו לשתות ביחד, למדנו לעשן ביחד, חיינו חיים שלמים יחד!

היא ,היתה הריאשונה שביתקה את שרשרת חברותינו, כשפגשה גבר אמריקאי שהיה במסע עסקים בארץ,והיא עלתה כמו אפרודיטה שזופה ויפה , מבין גלי הים , והוא? , התרומם ... היא עזבה את עברה ,משפחתה, ואת אהבתי , לקחה עימה מפית תחרה וספר תפילה מקומט וצהוב של סבתא , ונסעה אחר חלומותיה מעבר לים . אני הייתי באבל גדול הרגשתי נטולת איברים ושמחה  ולא ידעתי את נפשי. כל זה השתנה כשפגשתי אותו במעלית חוזר מאימון בחדר כושר. כל המעלית התמלאה בריח של גבריות, עוצמה וזיעה מתוקה. השפלתי מבט במבוכה, והוא חייך נפגשנו עוד כמה פעמים בשיטוטי המעלית בין הקומות עד שצחק ואמר: ״ אנחנו צריכים להפסיק להפגש ככה״, והזמין אותי למים צוננים ביום קיץ מחניק. היתה שם תשוקה היתה שם אהבה,  היתה שם חברות היתה שם שלמות הודיתי לאלוהי האהבות על המתנה והרגשתי שבעה מקיר לקיר בחיי. הגדול שלנו עלה לתורה בחדש שעבר , ואני פחדתי... פחדתי כי היה יותר מידי טוב ! ואז הבנתי למה פחדתי, הלב יודע תמיד לפני שהראש מבין. אף פעם לא בדקתי את הטלפון שלו סומכת עליו. כשהלך להתקלח ,כח לא לי , שלח את ידי אל הטלפון... שקעתי בשמיכה צפופה של חוסר אונים וחולשה כשראיתי את תמונותיה של  אחותי תאומתי חברת חיי , בתנוחות של  ״ נראה אותך כעת תורך!״ למחרת כבר הייתי על המטוס שהרחיק אותי מהנפץ מהשוק וריח הטחב שבאפי. דפקתי על דלתה , ללא קביעת פגישה מראש כנהוג במחוזותיה. זה היה בוקר, עדיין חושך, עדיין שקט ,יום המחכה בסקרנות שקטה להתפתחויות. כשפתחה בטרנינג, שיער סתור וחפה מאיפור , נפלו פניה, אספה את פניה בכפות ידיה , ונפלה על ברכיה מכובד המשקל של הפחד , כאב ואכזבה מעצמה ( כך חשבתי).

לצד הקפה הראשון והריחני של הבוקר ההוא, סיפרה על ימיה הקצובים הנאכלים על ידי מלחמת התאים שבגופה, והיא כמו עץ אשר בכריתת חלקים ממנו , בחרדתו לקיומו מאיץ את גדילתו,כך גם היא ערכה לעצמה רשימת גחמות אחרונה.  רשימה שאנשים שזמנם קצוב עורכים לעצמם למימוש , חלומות כאלה שתמיד רצו והבטיחו לעצמם ש...״ יום אחד״ ... ״ עכשיו זה הזמן  ואין בילתו״ - אמרה. באומרה זאת הצביעה על שיערה ואמרה : ״כפי שאת רואה שיערי צבוע בטירוף, צפורני צבועות בטירוף, בגדי , הם שום דבר שהיה מנת חלקי בעבר, אני לומדת רכיבה,צנחתי ממטוס בהתנדבות, התנדבתי בהוספיס, הפכתי למשפחת אומנה לסנאים פצועים, אני רוקדת ריקודי בטן, אני משתדלת בציור , העזתי גם לעבור לצד השני ושכבתי עם אישה. ולקינוח חיפשתי את הגבר הכי אתגרי , ובחרתי בשלך....!!!! אני מבקשת הקלה על טירוף רגעי מלמעלה. התחלתי לשלוח לו תמונות, שששום גבר לא היה עומד בהן... אני יודעת סמכי עלי. אבל האיש שלך לא נענה לי ,  לא שתף פעולה , והוא לגמרי לא התמסר.  הוא רק אחל לי בריאות טובה. ״ איך את עושה את זה , אחותי?״

אני ישבתי שם קפואה .השלג בחוץ החל להפרם בקרני השמש וכך גם אני. חברתי ,אחותי ,תאומתי ,עומדת להתאדות מחיי ולהמשיך הלאה. תמהיל הרגשות שהציף אותי , טלטל אותי מכעס כגודל צונמי , לחמלה מתוקה מהולה בזכרונות ילדות  רציתי לפרק אותה, רציתי לשנוא אותה, רציתי לחבק אותה,  רציתי לאהוב אותה,  הרגשתי כמו ספינה טרופה  הרגשתי כמו בצירי הלחץ בלידת בני. כאב גדול המחכה לגאולה.״

לפתע השתתקה , לגמה מהמיים , וסימנה לי בידה , להמשיך.

ואני? ... אולי בצירי הלחץ שתיארת הרגע תלדי מימד חדש  ח מ ל ה , שמו? חמלה זה לא רחמים , זו אהבה , קבלה , אמפטיה אל השני בצערו שמוציא מאתנו פעולה להטבה, ומכלה את כל חומצות ורעלי הכעס הקמים עלינו לכלותינו. זאת אומרת שכשאנחנו חומלים על האחר , זה דו צדדי , זה מנקה גם אותנו. . יש לך שתי אפשרויות להתבוסס בשטנה  או להשתכשך בחמלה ! . החמלה שלך אליה והשקט שיינתן לך בעתיו,יגיע כשאת תמצאי אצלך, ותזהי אצלך את הרגעים בהם את פוגשת בתוכך את הרגשות המכוערים והקשים נטולי נקודות חן , הרגשות שהיא חוותה כשקיבלה את תוצאות בדיקותיה וגילתה את הסרטן , הרגשות שהביאו אותה לצורך של  ״ תמות נפשי עם פלישתים״ את הכעס על העולם שישאר כאן לאחר לכתה,  את הצער על היעדרה מהבר מצוה של בנה,  על הצער על התינוקות שלא תלד לעולם, על מריבות גדולות עם בעלה ופיוסים גדולים יותר. על צער ההחמצה הגדולה!!

תזכרי האם רצית פעם לפרק מישהו מתוך קנאה ... זה זה!!!!

יש לנו לכלנו, טוב ורע יצר אותנו  אור וצל שזר בנו. מאד קל ליפול לתוך ״ מה אני פריירית?״ אבל זו לא תבוסה  זו לא בריחה, זו בחירה  להשאר שפויה  לראות את התמונה הגדולה הכוללת גם אותך גם אותה. כדי לחמול עליה עליך לחמול על עצמך, כשאת מעורטלת , שקופה , חשופית ורואה את כל חלקייך הלא פוטוגנים כמו בMRI.

כשתכירי בחלקייך האלה שלך, תכירי גם בשלה , ומכאן זו בחירה. כי מה שאנו דוחים ושונאים אצל אחרים שם בחוץ , זה הדבר שאנו דוחים בתוך עצמנו. יחס של חמלה מתחיל ונגמר ביחס של חמלה כלפי אותם חלקים לא רצויים של עצמנו.כל אותם פגמים שאננו רוצים לראות  . שקט גדול נשפך על החדר, זמננו תם מזמן,אבל בחדר היה מיימד זמן אחר... כאילו היינו בחלל. לפתע הרימה את עייניה, חייכה חיוך  ניראתה שונה ,  ואמרה בשקט שהתקשייתי לשמוע: ״ אני מבינה אני מבינה מאד  לפתע אני יודעת כל אות שאמרת לי כרגע, ובעיקר אני זוכרת.... כשהיינו נערות בתנועת הנוער,והמדריך תומר היה מושא חלומותיה ואהובה בסתר , אני היא זו שמשכתי אותו בפעולה הליילית בשפת הים למים העמוקים, הסוחפים והקשוחים, תרתי משמע, כשלגופי הצעיר והגבעולי רק שרשרת ״החברות הכי טובות ״ שהיא קנתה לשתינו . חצי לב אצלי חצי לב אצלה . אז, כן  א נ י מ ב י נ ה  א נ י י ו ד ע ת !!!!!

חתום בנשיקה 📷💋 ג׳ודי

0 views

© 2018 by Judy Katzman. Proudly created by Wix.com

  • Black Facebook Icon

054-483-3186