Search
  • Judy Katzman

סיפור לשישבת


... במקום חשפן הביאו אותי כתוכנית אומנותית למסיבת רווקות. הרצאה על זוגיות. התרגשתי. מכירה את הכלה מלידתה. בילדותי נשרטתי מעצים גבוהים בשכונה, עם אביה. תמיד היתה יפה בחוץ ובפנים. לבושה בלבן, זוהרת, מתרגשת, מחייכת, התכוננה בחדר הנשים הקטן והצפוף. היתה שם תכונה כבכוורת. אחותה היפה סידרה את שיערה הארוך והגולש , במשפחה הזו כולן יפות. נקודה. אחותה היפה ואמה היפה התאפרו וצחקקו לפני הראי בהתרגשות.בושם נשי היה באויר מהול בנחוח שיער רטוב שנכנע לבייביליס. בגדי חול הוחלפו בבגדי חג, והבושם החדש והיוקרתי נפתח ברב כבוד, בדיוק כמו שפותחים שמפניה מתפרצת. באויר היתה דריכות מתוקה וציפיה שמחה לטובות. הדודות ממרחקים הגיעו לבושות בגדי חג ותלתלים חדשים. האחיניות הקטנות הגיעו עם צמות קלועות ושזורות פרחים, ואוסף של נשים צעירות, יפות, דקיקות ונעימות קיימו את ״כיצד מרקדים לפני הכלה״. הדודה, ראשת השבט, הביאה את הקמח, מים,שמן, מלח,למצוות הפרשת חלה. כנהוג, כל מי שרצתה ללוש לתוך חייה טוב ושמחה,הצטרפה למעגל הנשים. כל בת משפחה הצטרפה למעגל ובאצבעות דקות הכניעה את המים אל השמן, אל הקמח, ככה כמו בחיים. לחבר ניגודים ואופי שונים, לעיסה אחת- כמו בזוגיות ! כמו בזוגיות הפיכת שני אנשים שונים, ליחידה אחת. -אחדות הניגודים, קוראים לזה. והיו שם גם ידים בוגרות, שלשו ברכות לתוך הבצק. ידיים שידעו הרבה ארוחות שישי, וסדרי פסח, וסריגת סודרים לנכדים. וגם ידי שתי האמהות הצעירות שהפכו למשפחה. וגם הסבתא ז״ל היתה נוכחת שם, בדמות סינור הכותנה הלבן והרקום שהדודה לקחה לעצמה לשימוש ברגעי געגועים. הסינור הוצמד לכלה, וסרטיו נקשרו מאחור בידים אמונות של הדודה, המחברת את כל הדורות - צומת משפחתית שכזו - אם יש לנו מזל, יש לנו שכזו במשפחה. ולסיום כשהקמח ושותפיו הפכו אחד, וכל אחד מצא את מקומו בתוך הביחדנס הזה, הבצק המפואר והמבריק כוסה להרגעות,עם המפה של סבתא. המפה עם דוגמאות השושנים. ״כי סבתא אהבה שושנים״ אמרה הדודה... הבית המואר על טהרת הנשים, היה ככוורת. בנות יצאו ובאו, סחבו כפופות גוו סירים גדושי מטעמים, שעשו ורקחו הדודות, וריחות של בית פשטו בכל פינה. בברכותי לכלה כתבתי: ״יקרה , מזל טוב יש לך את הכלים הנחוצים לחיים מאושרים את יפה בחוץ ובפנים עופי על עצמך ואל העולם תמיד תהיה לך הרוח הנכונה תחת כנפייך, שלעולם יתגשמו משאלותיך״ ובע״פ הוספתי לה, שתדע ל ב ר ו א שמחות! וכך בדיוק אני חושבת. שמחות צריך לברוא. ״בראשית ברא״ לברוא פירושו ליצור מהות יש מאין, יש מלא כלום. וכך בחיים בהם הצרות מופיעות ללא הזמנה, צריך ליצור כמענה שמחה. וכמו שאמהות תולות את הקשקושים הלא מובנים של ילדיהן על דלת המקרר, ומכל פסיעה חדשה עושות הילולה ומשתה, כך גם אנו בחיי היומיום צריכים לברוא שמחה. צריכים להעצים כל נקודת אור קטנטנה, כאור הגחלילית, ולהופכה לאור גדול ובוהק, וכן רצוי מאד להפריז. כי ככה זה, לאן שאנו מזרימים ״תשומי״ ואנרגיה, המקום צומח, גדל, מועצם. זו הבחירה הגדולה בחיים, מה להעצים, את הטוב או הרע. כמו הילד האינדיאני שסבו ספר לו על הזאב( יצר) הרע שבתוכנו, והזאב הטוב שבתוכנו, הנלחמים אחד בשני. ״ואיזה זאב מנצח?״, שאל הנכד. ״זה שאנו מאכילים אותו״ ענה הסבא. הסתכלתי על כולן , הן ידעו לגמרי לבחור . משפחה של נשים עוצמתיות משמעותיות ומשפיעות. מזל טוב בנות אהובות ❤️❤️❤️

1 view

© 2018 by Judy Katzman. Proudly created by Wix.com

  • Black Facebook Icon

054-483-3186